כפי שכבר הזכרנו בפוסטים קודמים, בניה ירוקה היא בראש ובראשונה תפיסת עולם, גישה מערכתית לתכנון, בניה ותפעול של המבנה, ומטרתה ליצור סביבת חיים נוחה, בריאה ונעימה יותר, תוך התחשבות בזולת ובדורות הבאים.

מהו תקן לבניה ירוקה ולמה צריך אותו?

התקן הישראלי לבניה ברת קיימא, כמו כל תקן עולמי אחר, בא להבטיח סטנדרט מינימלי לקבלת הסמכה רשמית כבנין ירוק(על דרוגיו) מטעם מכון התקנים הישראלי. כמו בהרבה מקומות בעולם המערבי, החלו גם בישראל לתמרץ ולדרבן בניה ירוקה בתצורות שונות, אפשרויות כגון- הקלה בתשלומי ארנונה, אחוזי בניה ותהליכי רישוי מזורזים כבר נדונו ברמה המוניציפאלית.

בשנת 1990 יצא המכון לחקר הבניה בבריטניה עם הגרסה הראשונה של המלצות התקינה לבניה ברת קיימא, לימים אומצו ההמלצות ע"י ממשלת אנגליה כתקן הרשמי לתחום המגורים, התקן מוכר בשם Breeam. בשנת 1998 המועצה האמריקאית לבניה ירוקה יצאה עם גרסה ראשונה של המלצות התקינה לבניה ירוקה, לימים אומצו ההמלצות ע"י ממשלת ארה"ב באופן חלקי, התקן מוכר בשם Leed. בשנת 2006 יצאו לראשונה בישראל ההמלצות לתקינה הירוקה ע"י המועצה הישראלית לבניה ירוקה ומת"י בשיתוף עם גורמים נוספים. ביולי 2011 יצאה לאור הגרסה העדכנית לבניה מקיימת, המוכרת בשם תקן 5281.
תפקיד התקן הוא ליצור שפה משותפת ומאפיינים כלל עולמיים המגדירים עבורנו מהו מבנה ירוק. כפי שאין הבעיה מקומית כך גם התקן אינו יכול להיות ברמה המקומית. התקנים מושתתים זה על זה ומותאמים לסביבתם.

ת"י 5281

התקן הישראלי לבניה ירוקה(למגורים) דן אך ורק בבנייני מגורים ששטחם גדול מ- 60 מ"ר. ניתן ליישם את התקן הן בבניה חדשה והן בשיפוץ מבנה קיים. בניין חדש נדרש לצבור מינימום 55 נקודות על מנת להיות מדורג כבנין ירוק. דירוג הניקוד הכולל:
בניין חדש ירוק כוכב אחד
55 עד 64
בניין חדש ירוק שני כוכבים
65 עד 74
בניין חדש ירוק שלושה כוכבים
75 עד 82
בניין חדש ירוק ארבעה כוכבים
83 עד 89
בניין חדש ירוק חמישה כוכבים
90 או יותר
בניין משופץ נדרש לצבור מינימום 40 נקודות על מנת להיות מדורג כבנין ירוק. דירוג הניקוד הכולל:
בניין משופץ ירוק כוכב אחד
40 עד 49
בניין משופץ ירוק שני כוכבים
50 עד 59
בניין משופץ ירוק שלושה כוכבים
60 עד 67
בניין משופץ ירוק ארבעה כוכבים
68 עד 74
בניין משופץ ירוק חמישה כוכבים
75 או יותר

מאפייני התקן
אנרגיה- חיסכון ושימור אנרגיה, מדידה ובקרה, ביצועים אנרגטיים. מקס' 37 נקודות לצבירה.
קרקע- מחזור קרקעות, שימור, אקולוגיה. מקס' 17 נקודות לצבירה.
מים- חיסכון, מדידה, ניהול מי נגר. מקס' 17 נקודות לצבירה.
חומרים- מחזור, תו תקן, תוצרת מקומית. מקס' 6 נקודות לצבירה.
בריאות ורווחה- אוורור, תאורה טבעית, אקוסטיקה, הגבלת חומרים נדיפים. מקס' 10 נקודות לצבירה.
פסולת- ניהול הפסולת הביתית ומחזור. מקס' 4 נקודות לצבירה.
תחבורה- תחבורה ציבורית/חלופית, אופניים, שבילים. מקס' 2 נקודות לצבירה.
ניהול- מחזור פסולת בנין, מזעור השפעת הבניה על הסביבה, הדרכה. מקס' 4 נקודות לצבירה.
חדשנות- שיטות בניה, הסתגלות המבנה לסביבתו. מקס' 3 נקודות לצבירה.
למעט סעיף חדשנות, לכל אחד מן המאפיינים קיימים, באופן חלקי, תנאי סף בסיסיים ע"מ להיות מדורג כבנין ירוק. תנאי הסף מסתכמים בכ- 10.5 נק' במצטבר ומטרתם לודא כי עמדת, לכל הפחות, בתנאים הבסיסיים בכל אחד מן המאפיינים.

הבניה הירוקה באה לשפר את איכות חיינו תוך התחשבות מתמדת בדורות הבאים. בניה מקיימת משפרת משמעותית את איכות האויר שאנו וילדינו נושמים בחללי המבנה, דואגת לקשר המיוחד שבין המבנה לסביבתו, מפחיתה משמעותית את עומס החשבונות החודשיים בעבור אנרגיה ודואגת לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל ושלנו כחברים בכפר הגלובלי. אע"פ שבשלב זה התקן עדיין וולונטרי, מקומו לודא שמי שמזהה את הפוטנציאל ומרים את הכפפה של הבניה הירוקה, יעשה זאת בדיוק כמו שצריך.

תומר הוגן- מתכנן ומנהל פרוייקטים, מוסמך כמלווה לבניה ירוקה למגורים מטעם מת"י
פורסם במקור באתר D&A studio