השיח הציבורי הנרחב בנושא הבניה הירוקה, או בשמה הנרדף בניה ברת קיימא, מעלה לא מעט שאלות, עליהן ננסה לענות במאמר זה ומאמרים נוספים שיפורסמו באתר.

הקדמה

אבות אבותינו, דרי המערות, לא הכירו את התקן הישראלי לבניה ירוקה(5281), לא את תקן LEED האמריקאי ולא את תקן BREEAM האירופאי, הם פשוט השתמשו במשאבים שעמדו לרשותם בכדי לקיים את עצמם ואת הסביבה. לאורך שנים רבות, טרום הטכנולוגיה המודרנית, היה האדם רגיש למחזוריות הטבע ודאג בד"כ לניצול המשאבים הטבעיים בהתאם לצרכיו. כדור הארץ, במחזוריותו, מסוגל להתמודד עם רמה מסויימת של ניצול. החברה הצרכנית של ימינו הגיעה לרמת ניצול מוגזמת ולכיליון הדרגתי של המשאבים טבעיים. רמת דילול משאבים שכזאת אינה מדע בידיוני, זה קורה כאן ועכשיו וכולנו שותפים למחדל, אנו צורכים כיום פי כ-1.5 ממה שכדוה"א מסוגל לספק לנו.
האדם המודרני למד לנצל את הנפט האגור מתחת לפני הקרקע ולזקקו לטובת תחבורה ותעשייה. האדם המודרני פיתח טכנולוגיה לשימור מזון ועיבוד משאבים טבעיים, מה שהוביל לצריכת יתר על ידי כל מי שידו משגת, ולתופעות כמו משפחה בת שלוש נפשות בבית של 300 מ"ר, ארונות ענק של נעליים ובגדים לשימוש אישי, מקררים עמוסי מוצרי מזון ושתיה בעלי תוקף מוגבל וכד'. עם הטכנולוגיה התפתחה גם הכלכלה ונסללו דרכים חדשות ויצירתיות לצבירת הון, אותו אנו מנתבים לחיי מותרות ולצריכת יתר.
בעשור האחרון נחשפנו למושג חדש- "בניה ירוקה" או "בניה ברת קיימא" (Green Building or Sastainable Building), המושגים לא הומצאו בעשור האחרון, אך ללא ספק הגיעו לתודעת הציבור עקב שיח ציבורי נרחב בעולם כולו. ממשלות דנות בנושא, ארגונים בינ"ל משקיעים רבות בהסברה והדרכה, אדריכלים מובילים בוחרים ליצור מבנים מקיימים תוך שיתוף פעולה ונכונות מצד בעלי הנכסים וההון. לא מדובר במקרה, מסתמן כי אנו עומדים על סף נקודת האל חזור, ואם לא יעשה מעשה, ברמה העולמית, ישלמו על כך ילדינו ונכדינו לדורות.

מבנים אחראים על צריכת המשאבים העולמיים ועל ייצור פסולת ופליטות יותר מכל גורם אחר:
40%-50% מצריכת חומרי הגלם העולמית,
30%-40% מצריכת האנרגיה העולמית,
25% מכריתת היערות העולמית,
17% ממי השתייה העולמיים,
כ-55% מייצור הפסולת העולמית,
וכ-30% מפליטות גזי החממה מקורם במבנים.
ייצור אנרגיה על ידי שריפת דלקים פוסיליים (עץ, פחם, נפט וגז) גורמת לפליטת פחמן דו חמצני, אחד מהגזים האחראיים למשבר האקלים העולמי. סקטור הבניה בישראל אחראי על 60% מכלל צריכת האנרגיה ועל 34% מהפליטות.

(המועצה הישראלית לבניה ירוקה)

"בין 67% ל-87% מסך פליטות גזי החממה בערים נגרם כתוצאה מצריכת האנרגיה במבנים שונים – תעשייה, מסחר ועסקים, ציבור ובתים פרטיים. לאור נתונים אלה קוראים בפורום להעניק עדיפות גבוהה לבנייה ירוקה ולהתייעלות אנרגטית במבנים במדיניות התכנונית של הממשלה והרשויות המקומיות.
בתחום מזהמי האוויר נמצא, כי המקור העיקרי לפליטות הוא פלח התחבורה הציבורית והפרטית, שמהווה למעלה מ-80% במרבית מזהמי האוויר שנבדקו. לאור זאת, מחברי הדוח ממליצים לקדם באופן מואץ את נושא התחבורה הציבורית העירונית והמטרופולינית בישראל, ואף להגדירה כ"תכנית לאומית ואסטרטגית למדינת ישראל"."

(Ynet environment- יעל דראל 17.11.10 )

רואים רחוק בונים ירוק

הבניה הירוקה נתפשת, לא אחת, ככזאת ששייכת לאנשי הכפר המוכנים לחיות בתנאים נחותים בבקתת בוץ וקש, בעוד ההפך הוא הנכון. בניה ירוקה היא בראש ובראשונה תפיסת עולם, גישה מערכתית לתכנון, בניה ותפעול של המבנה. מטרת הגישה היא יצירת סביבת חיים נוחה, בריאה ונעימה יותר, תוך התחשבות בזולת ובדורות הבאים.

מטרת הבנייה הירוקה היא לצמצם את השפעת המבנים על הסביבה על ידי
שימוש בידע ובטכנולוגיות, על מנת ליצור סביבה מקיימת העונה על צרכי הדור
הנוכחי מבלי לסכן את יכולות הדורות הבאים לספק את צורכיהם. הטמעה של
ידע וטכנולוגיות ירוקות הוא תהליך למידה מתמשך המבוסס על עקרונות תכנון
אדריכליים ואקלימיים לצד פיתוח מערכות חדישות.
המפתחות לתכנון ירוק ולבנייה ירוקה הם אדריכלות המתחשבת בצורכי
המשתמש ודואגת לרווחתו, תכנון המתחשב בתנאי הסביבה וצריכת משאבים
מושכלת. בניה ירוקה הינה רב תחומית מיסודה ועוסקת בהיבטים שונים של
הבניה, התכנון והפיתוח.

(המועצה הישראלית לבניה ירוקה)

בניה ירוקה נחשבת בעולם לבניה מוקפדת ומתחשבת יותר. ההתמקדות בפרטים, ולו הקטנים ביותר, בשאיפה ליצור חללים נעימים ובריאים לשהות, משיגה איכות מבנה גבוהה הרבה יותר בהשוואה לבניה הקונבנציונאלית. איכות זו מתבטת, בין השאר, באויר שאנו וילדינו נושמים בחללי המבנה. זיהום האויר בפנים המבנה, בבניה המקובלת, כבד בעשרות מונים מהזיהום אותו אנו נושמים ברחוב מגורינו. בניה מקיימת חוסכת לפחות 30% מצריכת האנרגיה של המבנה בתכנון נכון. הבניה הירוקה באה לאפשר לך ולילדיך חיים נוחים יותר, בריאים יותר ויקרים פחות, תוך יחסי הדדיות מוצלחים עם הטבע.

תומר הוגן- מתכנן ומנהל פרוייקטים, מוסמך כמלווה לבניה ירוקה למגורים מטעם מת"י
פורסם במקור באתר D&A studio

Ynet environment – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3986054,00.html
המועצה הישראלית לבניה ירוקה – http://www.ilgbc.org/template/default.aspx?PageId=81